קוולריה רוסטיקנה והליצנים בהפקת ענק (19:30)

המופע מוצג בשפה האיטלקית עם כתוביות ברוסית ובעברית. הקשר הווקאלי וינה-תל אביב והתזמורת הסימפונית ירושלים גאים להציג: קוולריה רוסטיקנה ― הליצנים בהפקת ענק עם 150 משתתפים זמרי הקשר הווקאלי וינה-תל אביב עם כוכבים מבתי האופרה המובילים בעולם, התזמורת הסימפונית ירושלים וארבע מקהלות מנצח: דייויד ארונסון מהאופרה הממלכתית של וינה בימוי: רוזמרי דנציגר מנצח מקהלה: אסף בנרף הקשר הווקאלי וינה-תל אביב הינו אחד ממוסדות האופרה החשובים בישראל. הוא היחיד שמשנע הפקות מלאות של אופרה ברמה בינלאומית גבוהה ברחבי הארץ למען הקהל שוחר האופרה באשר הוא. ואכן, תשואות הקהל הגודש את האולמות, מעידות על הצלחתו הגורפת של המפעל התרבותי החשוב הזה. ההנאה הצרופה והחום שבו התקבלו האופרות " נישואי פיגרו" ו" העטלף" נותנים לעושים באמנות הזאת כוח ומרץ לפנק את הקהל הנפלא הזה בעוד ועוד הופעות אופרה איכותיות. בהפקה שלפנינו תוצגנה שתי האופרות הקצרות קוולריה רוסטיקנה (Cavalleria rusticana) מאת פייטרו מסקאני (Pietro Mascagni) והליצנים (I pagliacci) מאת רוג'רו ליאונקוולו (Ruggiero Leoncavallo). שתי האופרות הן מפניני האופרה האיטלקית האהובות ביותר על קהל חובבי האופרה. מקובל שצמד האופרות הזה מבוצע בערב אחד, כשמשך כל אחת מהאופרות הוא כשעה וכל אחת מהן מחולקת לשני חלקים על ידי אינטרמצו אינסטרומנטלי; שתיהן שייכות לסוגה הנקראת וריזמו, שמתאפיינת בריאליזם חריף ומציגה את רגשות האדם באופן העמוק ביותר באמצעים מוזיקאליים ודרמטיים טוטאליים. ליהוק אופרות הווריזמו דורש זמרים עם קולות דרמטיים גדולים ואיתנים המסוגלים להעביר את הרגשות המתפרצים מעמקי הנפש. להפקת הקשר הווקאלי וינה-תל אביב נבחרו לתפקידים הראשיים זמרים בינלאומיים ששרו את התפקידים התובעניים הללו בבתי אופרה חשובים ברחבי העולם. מאסטרו דייויד ארונסון מהאופרה הממלכתית של וינה והבמאית הבינלאומית רוזמרי דנציגר יובילו את הסולנים, התזמורת הסימפונית ירושלים וארבע מקהלות (כולל מקהלת ילדים) אל תוך עין הסערה של יצירות מופת אלו. הוריזמו כז'אנר ספרותי ואופראי—הריאליזם הברוטלי פונה אל העצב החשוף של הצופה, מעמיד ללא כחל ושרק מול פניו את סערת הרגשות האנושית. הצופה מיטלטל יחד עם הגיבור הטראגי, הוא מבין אותו אבל גם נחרד בעצמו מההבנה הזאת. האהבה והתשוקה סוחפות את הגיבורים ומוליכות אותם בנתיבים בלתי נשלטים. האירועים בשתי האופרות מתרחשים בתוך עולם מציאותי, בתוך החברה, בתוך המנהגים  הקבועים שלה; כמו הטקס הדתי, התהלוכה של חג הפסחא בקוולריה רוסטיקנה, וטקס חתונה בכנסייה (בגרסה שלפנינו). העולם כמנהגו נוהג ובתוכו מתחוללות דרמות בינאישיות שנמזגות אל תוך המרחב הציבורי. בשתי האופרות המרחב הציבורי/קהילתי בא לידי ביטוי בשימוש נרחב במקהלות מפוצלות, כקבוצות שונות בחברה, בין אם הם נשים וגברים השבים מן העבודה בשדה, בין אם הם אנשי הקהילה הצופים בתהלוכת חג הפסחא, או המתפללים בכנסייה. בהפקה זו, נתונות ארבע המקהלות המצורפות בידיו האמונות של מאסטרו אסף בנרף, שניהל מקהלות אופרה ברחבי העולם ובאופרה הישראלית. התזמור העשיר מדגיש את חריפות העלילה, ובה בעת הוא עוטף אותה במעטפת אסתטית. ניגוד זה, תורם את חלקו למפגש בין סערת הרגשות והמציאות הסובבת אותה. כבר בעולם העתיק דנו הפילוסופים בעניין הקתרזיס המתחולל הן בצופה והן במבצע בצפייה בטרגדיה או בביצוע התפקיד הטראגי. אריסטו בפואטיקה מדבר על הפחד והחמלה שעולים בצופה ובמבצע הטראגי. יש בכך מעין עיבוד של הרוע הטמון במין האנושי והפיכתו לחמלה, תוך הסקת מסקנות את