איפה גוגו? - רותי תמיר תיאטרון ופנטומימה

משום מקום היא מגיעה, עם מזוודה קטנה ביד ושאלה גדולה בלב: איפה גוגו? אבל.... מי זה גוגו? מה זה גוגו? האם אפשר לראות אותו? הצגה ליצנית, וירטואוזית וסוחפת, כמעט ללא מילים, על חיפוש ותקווה ומציאת הגוגו המיוחד, הטמון בך. משתתפים: יצירה, עיצוב, בימוי ומשחק: רותי תמיר מוסיקה מקורית: יוני טל תלבושת: מרינה מויסייב תפאורה ואביזרים: רותי תמיר ביקורות: "טכניקה עילית וכשרון נטו, מעורבבים במעוף ודמיון חופשי, בהצגה נטולת מילים (כמעט), שמשאירה הרבה מקום למחשבה ולפרשנות ובאופן מפתיע, בעידן של הפרעות קשב וריכוז, שומרת את הקהל הצעיר קשוב ודרוך, מתמסר ומפליג בדמיונו. היכולת לספר סיפור שלם בעזרת מימיקה ותנועה זה קסם צרוף. תמיר היא, אם אינני טועה, אבן החן האחרונה בשרשרת הענקים שקדמו לה בארץ ונשאו על גבם באלגנטיות את מסורת הפנטומימה: שייקה אופיר, יורם בוקר, עזרא דגן, ישראל גוריון, חנוך רוזן. תמיר משאירה בוערת את השלהבת ומצליחה לדבק בה קהלים של קטנים וגדולים בזכות מסירות, התמדה וכישרון רב יופי. ההפקה המינימליסטית והמשובחת הזו היא פרלין שעשוי מחומרי גלם של "הביוקר". 40 דקות של חלום שיתנו לכם הרבה חומר לשיחה פילוסופית ערה עם הילדים בדרך הביתה". מרב יודלוביץ'. "רותי תמיר, סוחפת אחריה בסערה אולם שלם של ילדים והוריהם לתוך העולם אותו בראה, ונוגעת בלבבותיהם של כל ילד וילדה שישבו בקהל. אין ספק שמדובר בהצגה נפלאה ומיוחדת במינה. ברגישותה, נבונותה ויצירתיותה, מצליחה תמיר לשאוב את הקהל וההורים לתוך מסע קסום ושובה לב על הבמה" נעם מרום, מרתה יודעת. "הצגה שמשלבת מעט מילים, המון פנטומימה אדירה של תמיר, תפאורה שמחביאה בתוכה אוצרות ונשמה, המון, המון נשמה. 50 דקות קסומות. אהבנו מאד! " אודליה צדוק, בלוגרית תרבות "השחקנית הווירטואוזית והיוצרת הנפלאה רותי תמיר בהצגה עוצמתית המועברת (כמעט) ללא מילים ע"י ליצנות ויזואלית (פנטומימה מיוחדת). הילדה ישבה מרותקת כל ההצגה והפעילה את הדמיון יחד עם השחקנית ושאר הילדים שהגיעו לצפות בהצגה. בסיום ההצגה השחקנית הנפלאה נתנה לילדים לנתח את ההצגה מנקודת מבטם ואף ענתה לשאלותיהם בסבלנות יתרה. אל תפספסו." נעמה צמח, בלוגרית תרבות "הצגה מומלצת, סוג של אלגנטיות קלאסית יש בה- תמיר מגלמת דמות דמיונית- מן ליצנית חסרת גיל או מגדר ברור, שבמכוון לא מעוגנת במציאות עכשווית, אלא במציאות תיאטרלית פנימית וחלומית... בהשאלה, ניתן לומר שגוגו הוא סוג של כפיל לדמותו של גודו מ "מחכים לגודו" (סמואל בקט) כל מחווה ותנועה של תמיר היא ארוכה ואקספרסיבית, מלאה בחן קלאסי של עידון ודיוק, ממש כמו בלרינה.... הילד ישב מרוכז לאורך כל ההצגה, ויצא ממנה עם עיניים נוצצות וחיוך" ננו שבתאי, גלריה הארץ.